בשביל מה צריך לכתוב? הרי זה מובן מאליו
ואשתו? היא נותרה לצפות למברק שלעולם לא יגיע. ככה זה בחיים. כשיותר מדי חושבים "על" - מפספסים "את" החיים
ואשתו? היא נותרה לצפות למברק שלעולם לא יגיע. ככה זה בחיים. כשיותר מדי חושבים "על" - מפספסים "את" החיים
בפני כל אחד ואחת מאיתנו הציב האלוקים משימה: "קְדשִׁים תִּֽהְיוּ!", וביד כולנו לעמוד בה. משום כך נאמרה פרשתנו בהקהל לכלל ישראל, כי מסרה נחוץ לכולנו: כל יהודי מסוגל להיות קדוש!
החמור פתח בדהירה מבועתת, כשמרים כמובן נסרכת בעקבותיו. "רגע, רגע", קראה מרים בעודה נגררת על הארץ בעקבות חמורה. "רגע, משיח!", "חיכינו לך כל כך הרבה זמן, לאן אתה ממהר!"
כל הדרך נקשו שיני הסוחרים מן הקור, וכל שהיה להם לקוות שהם בדרך הנכונה, ולא שחלילה מועדות פניהם מי יודע לאן
"לא יתכן!", אמר האב, "בעל האכסניה הוא אדם ירא שמים בתכלית ומטבחו כשר למהדרין!". בכל אופן, האב החליט לבדוק את העניין. הוא בירר עם בנו את תאריך החתונה, ועלה ובא אל האכסניה
קניתם כבר אסלה לפסח? עדיין לא?! רוצו מהר... או בעצם, תזכרו שחומרות הן רק חומרות, ומה שחשוב הוא שההכנות לפסח ייעשו בנועם ובשמחה
הרב ניימן לא ידע כיצד להגיב. הוא תהה בעדינות מה תועיל לו הלוואת פרוטה... הוא הוסיף לציין, שבא בכדי שהרב יברך אותו שיפטר מכל התשלום שהושת עליו שלא כדין. רבי חיים שלף את ארנקו, והוציא ממנו מטבע של שקל
באותו רגע נזעק ה"חפץ חיים" ואמר בחרדה נוראה: "לשון הרע! לשון הרע! אני לא שאלתי אותך מי לא שם זכוכית, אלא למה אין כאן זכוכית!", ומיד נמלט מבית הכנסת; כנראה כדי שלא ייוודע לו מי הגבאי ויכשל בלשון הרע
כל ניסיונותיו של מתתיהו לשדל את אביו שמדובר בהצלת נפש, עלו בתוהו. אביו הקשיח את סירובו, ולא נותר למתתיהו ברירה אלא לשתף את רב העיר
רבי אליהו שמח לראותו, ומיד שאלו: "יקירי, שמא תסכים לשוב עמנו לקלם כדי לפתוח מחדש את ישיבתנו הקדושה?". אולם העלם נחרד מן ההצעה. היתכן שינטוש בית ומשפחה ויצא לדרכים שבחזקת סכנה?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה